#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השאיל עט והתקלקל העט של המשאיל והמשאיל צריך את העט שהשאיל כדי להשתמש בו:1] האם המשאיל יכול לדרוש מהשואל את העט שהשאיל כשהשואל באמצע לכתוב בו חידו""ת  - כשקבעו זמן להשאלה, וכשלא קבעו זמן? 2] באיזה אופן גם כשלא קבעו זמן להשאלה, א""י המשאיל לקחת מהשואל את מה שהשאילנו? ומה הטעם?        3] מה הדין כששאל את העט ליומיים והשואל לא משתמש עכשיו בעט, האם יכול המשאיל לדרוש מהשואל את העט ואח""כ יחזיר לשואל? ומה הטעם?        4]קבע זמן להשאלה והשואל רוצה להחזיר למשאיל בתוך הזמן, האם המשאיל יכול להתנגד לקבלו מידי השואל? ומה הטעם?             5]כשהשואל הודיע למשאיל שהוא לא צריך את העט ואח""כ נאנס העט - מה החילוק בין אם שאל לזמן לבין שואל סתם ?"	"1. הכלל לכל השאלות הוא: שכשהשאיל לזמן קצוב או למלאכה מסויימת, א""י המשאיל לקחת מהשואל את מה שהשאילו - כי השואל קנה את מה ששאל לזמן/למלאכה שלצורכה שאל, ואם השאילו בסתם - ולא קבע עם המשאיל מלאכה/זמן, אם לא הספיק השואל להשתמש בו, א""י לקחת ממנו, אבל אם כבר השתמש בו את מה שראוי להשתמש בו לכזו השאלה, יכול  המשאיל לקחת מהשואל את העט מיידית.<br>2. כיון שלא קבעו זמן, מן הראוי היה שיוכל המשאיל לקחת מהשואל מיד אלא שכשלא הספיק כלל להשתמש, ה""ז כמו הדין שבקבע זמן שא""י לקחת ממנו - כי בודאי לקח ממנו ע""ד שיוכל להשתמש בו את השימוש הראוי לו - ורק כשכבר השתמש בו את השימוש הראוי לו, יכול המשאיל לקחת ממנו מיד.                  <br>3.א""צ השואל להחזירו למשאיל - כי יכול השואל לטעון שמא ע""י ההשתמשות שלך יתקלקל/יגמר העט ואח""כ אני לא אוכל להשתמש בו.[רמ""ה הו""ד בטור וברעק""א]<br>4.כששאל לזמן קצוב והביא השואל את החפץ השאול לביתו של המשאיל להחזיר לו, הסכימו הראשונים שהמשאיל לא יכול להתנגד לקבלו מהשואל - כי כל קביעות-הזמן היא לטובת-השואל, וכשהשואל לא צריך עוד את החפץ המושאל ומביאו למשאיל, נפטר השואל מחיובי-אונסין שהיו לו.       <br>5.בשואל סתם הנתיה""מ לעיל סימן קפ""ו סותם שמיד כשהודיע למשאיל, השואל פטור  מחיובי אונסים, בשואל לזמן מסויים, הנימוק""י מביא שנחלקו הראשונים האם ע""י הודעתו למשאיל, נפטר השואל מחיובי-אונסין או רק כשהשואל מביא למשאיל בפועל נפקע מהשואל חיובי-האונסין, והגרעק""א סותם להלכה בשם הנימוק""י את השיטות שנשאר על השואל חיובי-אונסין עד שיביאנו לבית-המשאיל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משפחה שאלה לקראת שמחת-חתונה של בנם: שמלות, פראק-לחתן ודירה ולא קבעו לכמה זמן, עד מתי מחוייב המשאיל להשאיר ברשותם  את השמלות הפראק והדירה?                     ולכמה זמן שאלו כששאלו שמלות לחג?                וכששאל דירה לישון בה, לכמה זמן שאל?	"את הפראק לכל ה7 ברכות ודעת הרמ""א שה""ה שמלות של שאר בני המשפחה,      את הדירה - כשאדם רגיל שאלה לשינה, היינו ללילה אחד, לחתן, ל30 יום,           בשמלות של שאר בני-המשפחה:    כששאלו לחג - שאלו לכל ימי-החג,       כששאלו לחתונה -  נחלקו השו""ע והרמ""א , לשו""ע רק ליום-החתונה, לרמ""א לכל ה7 ברכות, והסמ""ע סובר שאף השו""ע מודה שהוא לכל ה7 ברכות. וכתב הערך-לחם, שכל דבר לפי עניינו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל חליפה ללכת בה לבית-האבל, כמה זמן מחוייב המשאיל להשאירה ברשותו [מחלוקת שו""ע ורמ""א]?"	"נחלקו השו""ע והרמ""א, לשו""ע כדי שילך ויחזור משם, לרמ""א לכל 7 ימי-אבילות [ולדעת הסמ""ע השו""ע מודה לרמ""א והשו""ע מדבר באופן שההולך לנחם לא יחזור רק אחרי שיסיימו את השבעה]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משאיל שלח את בנו שיעזור לשואל לסחוב את הקונגו ואח""כ נגנב הקונגו מהשואל, האם חייב השואל לשלם את הקונגו : 1] כשבן-המשאיל שעזר לשואל היה גדול?   2] כשבן המשאיל היה קטן? ומה הטעם?      3] ומה הדין כשבן-המשאיל שהוא גדול עזר לשואל ביוזמתו - בלי שיצווהו אביו לכך? ומה הטעם?"	"1.נחלקו התנאים וכן הראשונים האם הפטור של ""בעליו עמו"" נאמר רק כשהבעלים בעצמם עוזרים לשואל ולא ע""י שלוחו [ואע""פ שבכל התורה שלוחו כמותו, כאן שכתבה התורה 2 פעמים ""בעליו"" באה לאפוקי משלוחו {תוס' והובא בש""ך} או אפילו כששלחו שליח לעזור לשואל,                 וכן נחלקו בזה השו""ע והרמ""א, לדעת השו""ע חייב - כי רק על הבעלים עצמם פטרה התורה, ולדעת הרמ""א אף בשליח, ומשום שנחשב כמו הבעלים בעצמם.            2. אך כל המחלוקת במי שהוא בר-שליחות, אבל כששלח את בנו הקטן, לכו""ע יהיה חייב שהרי איננו נחשב לשלוחו.                             3. חייב - כי הבן לא יכול  ע""י עזרתו לשואל להפסיד למשאיל את האחריות שמחוייב לו השואל - ללא הסכמת המשאיל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל גמ""ח ספסלים שלח את עבדו הכנעני/העברי שיעזור לשואל לישא  את הספסלים שבא לשאול ואח""כ נגנבו חלק מהספסלים, האם השואל חייב לשלם למשאיל -     1] כשהמשאיל התחייב לשואל לעזור לשואל ולבסוף שלח את עבדו שיבוא  במקומו?             2] כשהמשאיל לא התחייב לשואל כלום אך המשאיל שלח את עבדו שיעזור לשואל? ומה ההלכה למעשה?                       3] כשהמשאיל לא התחייב לעזור לשואל וגם לא שלחו שיעזור לשואל? ומה הטעם?"	"יד עבד כנעני נחשבת כיד רבו ולכן כשהתחייב הבעלים לעזור לשואל ואח""כ שלח את עבדו הכנעני, לכו""ע  פטור השואל מדין ""בעליו עמו"",                כשעבד עברי עוזר לשואל - אפילו כשהמשאיל התחייב לעזור לשואל ואח""כ שלחו, כיון שלא אומרים בעבד עברי ""ידו כיד רבו"" , השואל לא יכול להיפטר מדין בעליו עמו אלא לפי שיטת הרמ""א שאף שליח-הבעלים נחשב כמו הבעלים  לענין ""בעליו עמו"".<br>2.נחלקו הפוסקים, המג""מ נוקט בשיטת הרמב""ם שפטור כיון שהבעה""ב שלחו, אבל התוס' כתבו שאינו נפטר כששלח את עבדו אלא באופן שהבעה""ב התחייב לעזור לשואל ושלח את עבדו במקומו,                          וכמו""כ נחלקו הפוסקים מהי דעת השו""ע: הנתיה""מ מדייק מהשו""ע לעיל סימן ש""מ שס""ל שחייב וכדעת התוס', אבל הגר""א לומד שדעת הרמב""ם [-וכן השו""ע שהעתיק את לשון הרמב""ם] כמש""כ המג""מ.                          3. חייב, שאינו יכול לחייב את המשאיל ע""י עזרתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ו	"יש עבד שדינו לכו""ע ויש עבד שנחלקו בו הראשונים - לשאלה 2 חשוב האם תשובתך מוסכמת?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופנים הבאים האם יש פטור של בעליו עמו:        1] כשהמשאיל הכין את עצמו כדי  לעזור לשואל?           2] כשבזמן ההשאלה שכר השואל את המשאיל לעוד 10 ימים? ומה הטעם?                 3] כשאמר המשאיל לשואל שיעזור לו עכשיו ועדיין לא התחיל לעזור לשואל עד שהשואל כבר משך את הכלי?            4] כשאמר המשאיל שיעזור לו אך עדיין לא התחיל לעזור לו?	"1.כן.         2 .הרמ""ה המובא בטור אומר שאי""ז נחשב בעליו עמו - כיון שקבע זמן שרק בעוד 10 ימים יעזור לו ולא בשעת ההשאלה,      בדעת הרא""ש נחלקו הפוסקים הב""י והט""ז סוברים שהרא""ש סובר שזה נחשב לבעליו עמו, והסמ""ע סובר שלכו""ע אי""ז נחשב בעליו עמו.             3. נחלקו הפוסקים, השו""ע סובר שאי""ז נחשב לבעליו עמו, והש""ך סובר שזה נחשב בעליו עמו.       4.כתב הנתיה""מ שאף לדעת הש""ך שאמירה נחשבת לבעליו עמו - רק כשאומר שמיד יבוא לעזור, אבל לא כשאומר ורק אח""כ בא לעזור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ג	חשוב האם תשובת 2 ו3 הינה מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופנים הבאים האם יש פטור של בעליו עמו?:<br>1]כשהמשאיל עזר מעצמו לשואל בלי שהשואל יבקש ממנו, האם זה נחשב לבעליו עמו?                              2] כשהשואל שכר את המשאיל שיטעין לו את משאו ע""ג המכונית וכל כוונת-המשאיל רק בשביל הכסף שיקבל מהשואל ולא בשביל עצם העזרה לשואל, האם זה נחשב לבעליו עמו? ומה המקור לכך?                       3] מה הדין כשהמשאיל עזר לשואל להטעין את המשא רק כדי לראות שהשואל לא מכביד במשקל ע""ג המכונית - אך לא בשביל לעזור לשואל ואח""כ גנבו את המכונית, האם פטור השואל מדין בעליו עמו? ומה הטעם?"	"1. כן.                      2. כן - כי למעשה עשה פעולת-עזרה לשואל - המקור  לדין זה הוא  מהדוגמא הפשוטה שמזכירים בבעליו עמו כשהמשאיל היה שכור לשואל -אע""פ שבודאי כל כוונתו היא רק בשביל השכר.                                       3.לא, כיון שעזרת המשאיל לא מתפרשת פעולת עזרה לשואל אלא לצורכו של המשאיל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ג/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל מגמ""ח שולחנות-יוקרתיים לצורך שמחה ופשע השואל בשמירתם או הניח את השולחנות  במרפסת בזמן שהשמש קופחת עליהם ונהרסו השולחנות, האם חייב השואל לשלם עליהם: 1] באופן שבזמן השאילה המשאיל עזר לשואל לסחוב את השולחנות או שהשואל סחבם לבדו  והמשאיל נתן לשואל לשתות מים? ומה הטעם?       2] והאם חייב לשלם באופן  שהשואל השתמש בהם לשימוש של סולם - שכל פעם שהיה צריך לטפס למקום גבוה, טיפס על השולחנות וכתוצאה מזה נהרסו השולחנות? ומה הטעם?    3] האם חייב השואל הנ""ל לישבע שאינו ברשותו ושלא שלח בו יד? ומה הטעם?"	"התורה פטרה את כל השומרים מתשלומים כשבזמן ההשאלה המשאיל עזר לשואל בכל עזרה אפילו שלא קשורה לכלי ששואל  ואפילו עזרה קלה כמו השקאת-מים או שהיה המשאיל משועבד לשואל לעבודה מסויימת ואפילו כשהמשאיל מקבל שכר על העזרה - כגון שהיה שכור לשואל, שנאמר ""אם בעליו עמו, לא ישלם"", אך הפטור הוא רק כשבזמן משיכת-השואל - שאז היה אמור לחול על השואל דין שואל, היה המשאיל משועבד לשואל או שהמשאיל עזר לשואל,<br>[ולשיטת הרא""ש והרמ""א שחל על השואל דין שואל בזמן הסתלקות-הבעלים, אף הפטור שבבעליו עמו נקבע רק לפי אותו זמן, ואם בזמן הסתלקות-הבעלים היו משועבדים לשואל ובזמן שהמשאיל משכו לא היו משועבדים, יהיה השואל פטור - כיון שכבר חל עליו פטור {ב""ח כאן וסמ""ע לעיל  סימן רצ""א ס""ק ח'}]<br>אבל אם בזמן משיכת-השואל  לא עזרו לשואל ורק אחרי שמשכו עזרוהו, חייב השואל - כיון שכבר חל על השואל חיובי-אחריות.          אך כל הפטור הזה הוא מחיובי-שומרים, אבל לא ממזיק, ולכן רק באופן שפשע מהשמירה, פטור אבל באופן שהניחם תחת שמש קופחת, זה נחשב למזיק ואף בבעליו עמו, חייב. [פשוט וכ""כ הנתיה""מ לעיל סימן רצ""א]                                ולכן כשהניחם בשמש, תמיד חייב, כשהמשאיל עזרו לסחוב,  פטור מדין בעליו עמו, כשהמשאיל נתן לשואל לשתות, אם נתן לו לשתות רק אחרי שהשואל משך את השולחנות, חייב כי העזרה היתה אחרי שכבר חל עליו דין שואל, ואם נתן לו לשתות תוך כדי שהמשאיל מושכו, יש לשואל פטור של בעליו עמו.<br>2.חייב משום 2 טעמים: 1.מדין שליחות-יד - שלא פטרה התורה את השומרים בפטור של בעליו עמו על  שליחו""י, ולכן כשהשואל משנה ממלאכה זו למלאכה אחרת, הוא נחשב לשולח יד. [קצוה""ח] 2.מדין מזיק.<br> 3. נחלקו הפוסקים: הנתיה""מ לעיל סו""ס רצ""א סובר שנשבע [והקצוה""ח שם מסופק בזה]   ודעת הש""ך והגרעק""א שפטור - כי ס""ל שאיננו שומר והרי הוא כמו אדם זר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף א	"שים לב שאחת הדוגמאות שמוזכרת בשאלה, אע""פ שמצד הלכות שומרים פטור, חייב מחמת דין אחר."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאל מחרישה ל30 יום ואחרי 10 ימים שכר את המשאיל שיחרוש עבורו במחרישה ואח""כ נאנס המשאיל בשמירת-המחרשה ונגנבה המחרשה בזמן שהיו המשאיל והשואל נכחו במקום,            האם פטור השואל לשלם למשאיל מדין ""בעליו עמו""? ומה הטעם?"	חייב השואל, כיון שבזמן ששאלו, הבעלים לא היו שאולים למשאיל ורק אחרי שחל על השואל חיובי-שואל, המשאיל באו לעזור לשואל.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף א/סעיף ב/סימן שמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שותפים בעסק שמנהלים אותו יחד, וביקש אחד מהשותפים למנות את  חברו-לשותפות לשומר, מה גדר חיובי השמירה ביניהם?	"כיון שהם שותפים, כל אחד משועבד לחברו כל הזמן שתיהם נחשבים ל""בעליו עמו"", ולכן כל אחד ששאל או קיבל שמירה לחברו על חפץ שלא קשור לשותפות שלהם, פטור. [ומ""מ חייב לישבע שלא שלח יד ושאינו ברשותו]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן שאל משמעון מברגה והשאיל שמעון לראובן בתנאי שעוד מעט ישאילנו מקדחה וכן היה, מה הדין כשנגנבה או נאנסה המברגה או המקדחה? ומה הטעם?	"באונס פטור הן על המברגה והן על המקדחה , כי התנאי להיות חייב בחיובי-שואל הוא שיהא כל הנאה שלו, וכיון שהמשאיל מקבל תמורת השאלת-המברגה את השאלת-המקדחה, אין כל ההנאה של השואל.<br>בגנו""א - על המברגה חייב, כי עכ""פ דינם כש""ש שחייב בגנו""א.[צ""ב מדוע לשיטת הפוטרים באשאילני ואשאילך לא נאמר שיהיה פטור על המברגה - כיון שבזמן השאלת המברגה התחייב להשאילו מקדחה, כבר בזמן השאלת המברגה השואל את המברגה משועבד למשאיל לשמור על המקדחה כדי שאח""כ יוכל להשאילו - שזו היא סברת הפוטרים לדעת הש""ך לעיל סימן ש""ד, וכ""ש לדעת הסמ""יע שם שביאר שכשהמשאיל מרויח ממה שמשאיל אין חיוב אונסים, ועכשיו אין אני בסוגיא] <br>על המקדחה כיון שבזמן ששאל את המקדחה כבר מושאלת המברגה, דינו  תלוי במחלוקת הראשונים והפוסקים לעיל סימן ש""ד האם יש פטור של בעליו עמו באשאילני ואשאילך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ז/סימן שמו סעיך ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] ראובן התחתן עם רחל והכניסה לו רחל פרה לנכסי-מילוג וראובן בעלה עובד במפעל של שמעון ושמעון שאל מרחל את הפרה, ונגנבה או נאנסה הפרה, האם שמעון חייב לשלם? ומה הטעם?            2] רחל שנשואה לראובן שאלה מאחד מהעובדים של בעלה-ראובן פרה לנכסי-מילוג שלה ונגנבה/ נאנסה הפרה,    האם רחל השואלת חייבת לשלם?	"1.2.הזכות שיש לבעל בפרה של נכסי-מילוג של אשתו, מוגדרת ל""קנין-פירות"", ואם היינו פוסקים שזה נחשב כמו ""קנין-הגוף"", היו שמעון וכן רחל  פטורים לשלם מדין ""בעליו עמו"" - כי השיעבוד של ראובן לשמעון בעבודתו במפעל או של עובד המפעל של בעלה שהוא בעל-הפרה מחשיב את זה ל""בעליו עמו"", אך כיון שקיי""ל שלאו כקנין-הגוף, חייבים השואלים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף ז/סימן שמו סעיך ח/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] גננת שאלה שופר לא לתקוע בו אלא ע""מ להמחיש בו לילדי-הגן מהו שופר - מה הדין כשנסדק השופר ונפסל ע""י אונס? - מה הדין כשהשופר בטעות נפל ממנה או מא' מילדי-הגן ונפסל?        2] משולח של מוסדות צדקה שאל פראק מחברו טרם צאתו לחו""ל ופרצה דליקה במקום שהותו בחו""ל ונשרף הפראק בזמן שהפראק היה תלוי ע""ג מתלה [-ולא היה מחמת מלאכה], האם חייב לשלם?  ומה החילוק מהמקרה הקודם ששאלה שופר ונפסל?"	"1.באונס - פטורה כי הגמ' מסתפקת ונשארת בבעיא דלא איפשטא בשואל כדי ליראות בה - שאע""פ שיש לשואל הנאה מרובה בדבר ששאל, מ""מ שמא חיובי שאלה נאמרו רק כששאל לשימוש של הכלי המיועד לאותו כלי והייעוד של כלי-כסף הוא להשתמש בו ולא להיראות בו, [ובמאירי כתב שהספק משום שהשאלה איננה למלאכה]וה""ה שופר הייעוד שלו הוא לתקוע בו ולא להמחיש בו, ולכן זה בכלל הספק של הגמ' ולא מוציאים,     כשנפל- חייבת כיון שכתב הרא""ש שמ""מ יש לה חיוב של ש""ש, כיון שהנפילה לא מוגדרת לאונס, יש לחייב. [רש""י והרמב""ם נחלקו האם הספק  של הגמ' הוא האם יש לו ""שם שואל"" או שהספק בגמ' הוא רק לענין בעליו עמו, והשו""ע לא גילה את דעתו בענין וכתב הסמ""ע שבכוונה השו""ע לא נכנס לזה, כדי שנוכל לפרש איזה פירוש שנרצה.]     2.השאלת פראק למשולח, לא מוגדרת לשואל ל""התראות בו"" - כיון שהשואל לובשו ומשתמש בו כמו בנ""א אחרים שתמיד לובשים אותו , אע""פ שהמטרה שלו היא רק הכסף שיקבל על ידו, ולכן אף באונס חייב וכן אמר הגר""י קנר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף י	חשוב האם תשובתך לשאלה 3 היא מוסכמת	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]ראובן ושמעון החשמלאיים שותפים במכונית ולוי הזמין את ראובן-החשמלאי שיתקן בביתו את החשמל וגם שאל מראובן את המכונית שהוא שותף בה עם שמעון וגנבים גנבו את המכונית, כמה לוי ישלם לשמעון? וכמה ישלם לראובן?       2] לוי טכנאי-המזגן הוזמן לביתו של ראובן להתקין לו מזגן וראובן ושמעון השותפים במכונית שאלו קונגו  מלוי טכנאי-המזגן ונגנב הקונגו, האם  ראובן ושמעון חייבים לשלם על הקונגו? ומה הטעם?              3] האם ב2 המקרים האלו מועיל תפיסה?   ומה הדין כשהיתה פשיעה? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?	"1. הגמ' נשארה בבעיא דלא איפשטא האם קיים פטור של ""בעליו עמו"" רק על חצי -וכמו כאן שרק ראובן נשכר ללוי אך לא שמעון, ולכן אם היתה השותפות שלהם של חצי-חצי, ישלם לוי לשמעון חצי מכונית, והחצי שקיבל שמעון שייך רק לשמעון וא""צ לחלוק בו עם ראובן, ופטור לוי לשלם לראובן.             2. גם בזה נשארה הגמ' בבעיא דלא איפשטא - האם שייך שיהיה לראובן פטור של ""בעליו עמו"" על חלקו בהשאלת-הקונגו הואיל ולוי משועבד רק לראובן ולא לשמעון, אין זה ""כולו שואל"" שבעליו עמו, ולכן שמעון שלא שכר את לוי, משלם חצי קונגו [ יל""ע האם משלם מכספו הפרטי או מקופת-השותפות], וראובן פטור לשלם.               3.השו""ע פוסק שמועיל תפיסה, והש""ך תמה על שתיקת-הרמ""א שהרי דעת הרמ""א שלא מועיל תפיסה בבעיא דלא איפשטא.                  בענין פשיעה,השו""ע מביא 2 דעות בזה, ופוסק הש""ך שפטור,  הרמב""ם מחדש שחייב, ומבארים המג""מ והסמ""ע שהרמב""ם לשיטתו שפושע חייב מדין מזיק ויש לנו סיבה ודאית לחייבו וספק האם לפוטרו מדין בעליו עמו, ואין ספק פטור מוציא מידי ודאי חיוב,ויל""ע לשיטת הראב""ד שהפטור של בעליו עמו הוא גם במזיק, האם ג""כ נוכל להגדירו שיש לנו סיבה ודאית לחייבו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יא	בשאלה 3 בענין פשיעה חשוב האם תשובתך מוסכמת? ומה טעמה של השיטה המחייבת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] אחד מתושבי-העיר שאל מא' מעובדי-העירייה בזמן שעובד עבורו   עט או העובד שאל עט ונגנב/נאנס, מי חייב?   ומה הטעם?     2] מה הדין כששאל מא' מעובדי-העירייה ביום שהוא ראוי לעבוד לו אך לא בזמן שהוא באמצע לעבוד לו? ומה הטעם?  ומה ההלכה למעשה?	"1.השואל מהם  בזמן שהם עוסקים במלאכתו, פטור מדין בעליו עמו, אך הם ששאלו ממנו, חייבים.    2.נחלקו הראשונים, שיטת הראב""ד שפטור מדין בעליו עמו - שהרי הוא משועבד לו מתי שירצה שיעבוד לו,                שיטת הרמב""ם שהוא חייב, ומבאר הנתיה""מ - שהרי הר""ן מגדיר בשותפים שכל שותף בזמן שהוא משתמש בכלי, זה נחשב כאילו הכל שלו, וכך ג""כ הגדר בעובד ציבורי - שבזמן שהוא עובד לאחד, הוא משועבד רק לו, ולכן צריך שיעסוק ממש בעבודה עבורו שהרי כל אחד יכול לבקש ממנו שיעשה לו עבודה ובאותו זמן שהוא יעבוד לו, הוא יהיה משועבד רק לו, ולכן רק  כשהוא עובד בשבילו זה נחשב לבעליו עמו.         אבל דעת הראב""ד שאפילו בזמן שהוא עובד עבור אחר ובאותו זמן אדם אחר שאל ממנו, זה נחשב לבעליו עמו כלפי השואל - שכיון שיש לשואל טובה במה שהוא עובד לאחר - שעי""ז הוא אח""כ יהיה פנוי לעבוד גם לשואל, הגדר בזמן שהוא עובד אצל אחד, שהוא נחשב עובד של כולם, ולכן זה נחשב לבעליו עמו.              ולמעשה, השו""ע הביא בסתם את שיטת המחייבים [הרמב""ם] ובשם י""א הביא את דעת הראב""ד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יא/סעיף יב	"השו""ע הביא בסתם את שיטת ... ובשם י""א הביא את שיטת ה..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קנה מחברו לשעה אחת את הלולב ונגנב ממנו הלולב בפשיעה/לא בפשיעה, האם חייב?       ומה הטעם?                        2] ומה הדין כשקנה את הלולב ע""מ להחזיר ונגנב או נאנס?"	"הקונה לזמן איננו מוגדר לשואל אלא לש""ח וחייב רק על פשיעה, והקצוה""ח  מעיר שהרמב""ם חולק וסובר שהקונה לזמן פטור אף מפשיעה - כי הרמב""ם כתב שהקונה לזמן יכול אף להזיק בזמן שקנהו, א""כ כ""ש שיהיה פטור מפשיעה, ונשאר בסתירה בדעת השו""ע שהעתיק לעיל את דין הרמב""ם.      2. חייב - שהרי לא קיים את התנאי להחזירו [קצוה""ח, אך אי""ז מוסכם כי הגר""א [סקכ""ו] מציין לשיטת השו""ע לעיל שס""ל  בזה לפטור, ולפי""ז ביאר שי""ל שהשו""ע מדבר אף בע""מ להחזיר]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יח	בשאלה 1  בפשיעה חשוב האם תשובתך מוסכמת	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תלמידים שאלו מרבם או רבם נתן להם לשמור לו וניזק בפשיעה:        1] אלו 2 דוגמאות מתוך 3 שמדין  בעליו עמו  פטורים  תלמידיו?  2] אלו 2 אופנים חייבים?     והאם מדובר ברב המקבל משכורת לרב המלמד בהתנדבות?      3] מה החילוק ומה הטעם בין תלמידים ששאלו מרבם  המחוייב ללמד את תלמידיו את מה שירצו וזמן השאילה לא היה בזמן שמלמדם לבין תלמידים שמשועבדים ללמוד עם רבם מה שירצה ושאל מהם לא בזמן שמלמדם?	"1. 3 דוגמאות שהרב משועבד לתלמידיו אפילו כשמלמד בהתנדבות ותלמידיו פטורים מדין בעליו עמו:1. לפני המועדים - שמוטל עליו ללמדם הלכות המועדים.   2.כשהרב משועבד ללמדם מה שהם רוצים. 3.גם כשהרב מחליט מה ללמדם אם הרב מקבל שכר על לימודיו.[נתיה""מ בשם ספרו המקו""ח]                   2. בזמן שמלמד בחינם והתלמידים משועבדים לו ללמוד היכן שירצה ואף כשהתחילו ללמוד דבר מסויים, יכול לשנות את הלימוד, או אפילו כשהדבר תלוי בהחלטת-שתיהם, אינם נחשבים למשועבדים זל""ז.                                       3. כשההשאלה היתה לא בזמן הלימוד - אם  התלמידים שאלו מרבם, הם פטורים כיון שניכר אף שלא בזמן הלימוד שרבם משועבד להם, [ואף לשיטת הרמב""ם שבעובד ציבורי אינו פטור אלא בזמן שעוסק ממש במלאכה, כ""ז רק משום שבזמן שעובד לאחד, אין לו שיעבוד לאחר - וכמש""כ הנתיה""מ, משא""כ בלימוד שכולם לומדים יחד,כשמלמד נשאר השיעבוד לכולם]  אבל כשרבם שאל מתלמידיו המשועבדים לו שלא בזמן שמלמדם, לא ניכר באותו זמן שהם משועבדים לו, ולכן חייב לשלם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יא/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ש""ץ ששאל רמקול מאחד המתפללים ונגנב/נאנס הרמקול לש""ץ  - או להיפך שאחד המתפללים שאל מהש""ץ רמקול ונאנס/נגנב הרמקול, באיזה אופן חייב? ובאיזה אופן פטור? ומה הטעם?               2] האם יש חילוק בין כששאלו מש""ץ לא בזמן שהוא חזן לבין כששאל הש""ץ מאחד המתפללים לא בזמן שמתפלל להם?  ומה הטעם?"	"1.כששאלו מהש""ץ, אם הש""ץ מחוייב לתפקידו וא""י להישמט מהם, הוא נחשב משועבד להם, ופטור השואל מהם מדין ""בעליו עמו""  והש""ץ חייב על שאילתו מהם,   וכשהש""ץ יכול להישמט מהם, חייבים השואלים ממנו - כיון שהוא לא נחשב משועבד להם.              כשהש""ץ שאל מאחד המתפללים - אם המתפללים א""י להישמט ממנו, הם נחשבים למשועבדים לש""ץ ופטור על השמירה, אבל כשהם יכולים להישמט ממנו, אין להם שיעבוד אל הש""ץ וחייב.            2. נחלקו הסמ""ע והנתיה""מ, דעת הסמ""ע והנתיה""מ שיש חילוק - שהמתפללים פטורים בכל אותו יום שהוא חזן כיון שניכר השיעבוד שהוא משועבד להם אף שלא בזמן עבודתו, אך כשהש""ץ שאל מהם אע""פ שהם משועבדים לו, הוא פטור רק בזמן שהוא מתפלל, ומשום 2 טעמים:   1] לדעת הסמ""ע משום שבזמן  שהוא לא מתפלל לא ניכר השיעבוד והוא חייב.          2] לדעת הנתיה""מ דין זה תלוי במחלוקת הרמב""ם והראב""ד הנ""ל האם אפשר להגדיר את המצב הזה לשיעבוד - שבכח הוא ראוי לעבוד להם ובפועל עכשיו הוא לא עובד להם וכיון שהשו""ע הביא בסתם את שיטת הרמב""ם שמחייב  ורק בשם י""א הביא את שיטת הראב""ד הפוטר,  יוצא שלמעשה גם לדעת הנתיה""מ חייב השואל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יא/סעיף יג	"התשובה לשאלה 2 היא מחלוקת הסמ""ע והנתיה""מ האם בכלל יש חילוק."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] שאל מכונית ליום אחד בזמן שהמשאיל היה משועבד לשואל וחזר השואל ושכר את המכונית מהמשאיל ליום נוסף בזמן שכבר הפסיק המשאיל להיות משועבד לשואל ונגנבה המכונית ביום הב', האם חייב? ומה הטעם?                            2] מה הדין ומה הטעם במקרה הפוך - שביום הא' שכר מכונית בבעליו עמו וחזר ושאל ביום הב' לא בבעליו עמו ונגנבה המכונית ביום הב'?                    ומה ההלכה למעשה?<br>3]מה הדין כששאל ליום הא' בבעליו עמו וביום הב' שכר לא בבעליו עמו וביום הג' חזר ושאל שלא בבעליו עמו  ונאבדה המכונית ביום הג', האם כיון שבהתחלה ובסוף הוא שאל, הפטור של בעליו עמו שהיה לו בהתחלה ישנו גם בסוף או כיון שהיה הפסק של שכירות בין 2 -ההשאלות ובשכירות לא היה בבעליו עמו, גם בסוף ששאל, נשאר בחיובו - וכן להיפך כשביום הא' שכר בבעליו עמו וביום הב' שאל לא בבעליו עמו וביום הג' חזר ושכר לא בבעליו עמו ונגנב ביום הג', האם הפטור של בעליו עמו שהיה בשכירות הא' ממשיך להיות גם בשכירות הב' או לא?     ומה הדין כשהבעלים תפסו מכספי השואל והשוכר, האם מוציאים ממנו?	"1. פטור, כיון ששואל חייב בכל מה ששוכר חייב ובמקרה הזה השואל היה לו פטור של בעליו עמו, הפטור של בעליו עמו שהיה בשואל ממשיך אף לימי השכירות.<br>2.הגמ' הסתפקה בזה האם כיון ששוים שאלה ושכירות ששתיהם חייבים בגנו""א האם החיוב גנו""א שיש בשאלה שאחרי השכירות ""יש לתלותה במשיכה הראשונה"" והפטור שבבעליו עמו שהיה בשאלה יהיה גם בשאלה שאחריה או שכיון שהחיוב של שאלה הוא יותר גדול משל שכירות, הפטור שהיה לו בשכירות ל""ש בשאלה,   ונחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א האם הגמ' פשטה, הרמב""ם והשו""ע סוברים שזה נשאר ספק,     והרא""ש סובר וכך פוסק הרמ""א שהגמ' פשטה שיש בזה פטור של בעליו עמו.        [-המחלוקת תלויה בגירסא בגמ' האם גם ע""ז הגמ' אמרה  את""ל]                         3. הוא ספק בגמ' שלא נפשט, ומועילה תפיסה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יד	לשאלה 2 שים לב האם תשובתך מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] שכר אופניים ליום א' בבעליו עמו וחזר ושכר ביום הב' לא בבעליו עמו ונגנבו האופניים ביום הב',  האם חייב? ומה הטעם?       2] מה הדין להיפך שכר אופניים ביום א' לא בבעלים וחזר ושכר ביום הב' בבעליו עמו ונגנבו האופניים ביום הב', האם חייב?     ומה הטעם?	"1. פטור - כי אנו מחשיבים א""ז כמו שכירות אחת והפטור שהיה בשכירות הא' ממשיך אף לשכירות הב'.          2.פטור, שהרי השכירות הב' הינה שכירות נפרדת ונגנבו ביום הב' שהיה בבעליו עמו, ואע""פ שאמרנו במקרה הא' שמחשיבים את 2 השכירויות לשכירות אחת, כאן שהנידון שלנו שע""י שנחשיב את זה ל2 שכירויות יהיה חייב השומר, בשומרים הולכים להקל - שגזה""כ היא שבבעליו עמו בין אם היה רק בהתחלה ובין אם היה רק בסוף,  פטור.[תוס']"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף טו	הדין ב2 המקרים של 2 השאלות שוה, אך חשוב מה הטעם בזה?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן כבר כמה שנים הניח את המפתח של ביתו אצל שכנו-שמעון, לימים שאל ראובן מברגה משמעון-השומר לו את מפתח-ביתו ונעלמה המברגה לראובן השואל, האם חייב השואל או לא?	"בפשטות פטור מדין בעליו עמו - שהרי בזמן שראובן שאל את המברגה כבר היה שמעון משועבד לראובן לשמור לו על מפתחו,                         אך המחנ""א מדבר על מקרה כזה בדיוק, והנתיה""מ לעיל סימן רצ""א [סכ""ד] סתם את דבריו שכיון שהשומר על המפתח הוא ש""ח וא""צ להיות יושב ומשמר על המפתח, אין זה מחיל פטור של בעליו עמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף יא/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שאל מחברו 2 עטים ע""מ לכתוב בכל עט כתיבה ששווה חצי-פרוטה ונגנב או נאנס העט, האם חייב?                     2] מה הדין כשהיה אונס ותפס המשאיל מכספי השואל בשוויותו של העט, האם מוציאים מהמשאיל?"	"1.באונס, פטור - כי הסתפקה הגמ' בזה ומספק לא מוציאים, אך בגנו""א חייב - כי כדי לחייב מדין ש""ש, מספיק שיש ש""פ ב2 ההשאלות יחד.[רא""ש וכך פוסק הש""ך] <br>2.לשו""ע, לא, כיון שהוא בעיא דלא איפשטא מועיל תפיסה, והש""ך מביא שדעת הרמ""א שלא מועיל תפיסה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/סימן שמו/סעיף י	בשאלה 2 שים לב האם תשובתך מוסכמת!	
